#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קעא. א""ל שפיר קאמר לך דתנן וכו' וכן אמר רבה השביחו לאמצע. 1) מה הגירסא הנכונה ומדוע 2) ומדוע לא יקבל כאריס בחלק של אחיו? "	"1) רש""י כתב דלא גרסינן וכן אמר רבה וכו' שאין זה לשון הגמרא להביא דברי האמוראים סיוע למשנה, ועוד רבה היה תלמידו של רב חסדא ואיך יאמר רב חסדא שמעתיה משמיה. ואי גרס ליה, וכן אמר רב גרסינן <sup>קט</sup> שהיה רבו של רב חסדא ובא לאפוקי ממ""ד בבבא בתרא שאמר שאם השביחו נכסים מחמת האחים השביחו לעצמם <sup>קי</sup>. והתוס' (ד""ה וכן) כתבו דהתם רבא קאמר ליה וזהו תימה שיחלוק רבא על רב ושם לא הביאו את דברי רב. ונראה לתוס' שגורסים רבה ולא מדברי רב חסדא הוא אלא שהגמרא מביאה שמעשה כיוצא בזה בא לפני רבה ופסק כרב חסדא, והביאתו הגמ' משום קושיית אביי לרבה.2) שמים כאריס כשיורד ברשות אבל כאן ירד שלא ברשות. ועוד שאם היה נמלך בב""ד לא היו מורידים אותו לנכסים כלל שאין מורידים קרוב לנכסי קטן.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>קט.  והרשב""א העתיק לשון רש""י אמר רב הונא גרסינן שהוא היה רבו של רב חסדא, עכ""ד. וכן מצינו לעיל לג,א שרב חסדא היה תלמידו של רב הונא. ובכך מיושבים קושיות התוס'.
<br>קי.  והרא""ש  (סי' יד)  חלק וכתב שמרי בר איסק ירד לכל נכסי אביו והשביח ממקרקעי וממטלטלי הירושה. ובשם הראב""ד כתב שמכך שלא דקדק רב חסדא אם השביח מרי הנכסים מחמת נכסים או מחמת עצמם משמע שאין חילוק. והא דמפלגי בבבא בתרא היינו כשבנים גדולים וקטנים מתפרנסים יחד מתפוסת הבית, עי""ש.</span>"	"ב""מ מ. ותוס'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קעב. המפקיד בימות הגורן עשרה כורים חיטים אצל חבירו ועירבם עם שלו והסתפק. כמה מחזיר לו בימות הגשמים ומדוע? 	"אם יודע כמה הסתפק יחזיר לפי חשבון. אם אינו יודע כמה הסתפק לת""ק יפחות תשעה חצאי קבין לכל כור לשנה ובפחות משנה לפי חשבון, שכך הם רגילים לפחות שהרבה מהם אובדות והרבה מתפזרות. והתוס' (ד""ה וכי) כתבו שעיקר טעמו מפרש בירושלמי שהעכברים רשעים הם וקוראים לחביריהם ואוכלים עמהם. לריב""נ אינו פוחת אלא תשעה חצאי קבין, שהעכברים אוכלים מעשרה כורים כפי שהם אוכלים מכור אחד. לר' יהודה לרש""י אינו פוחת לו, שבימות הגורן כשמפקיד החיטים יבשות ובימות הגשמים כשמחזיר נופחות, ונפיחתם משלמת חסרון המגיע לשני כורים או שלשה שהעכברים אוכלים. ולתוס' (ד""ה מדה) בי' כורים עולה להם הניפוח חסרון של כור אחד, וחסרון של כור אחד לא יוציא <sup>קיא</sup>. [המהרש""א פירשם שר' יהודה הולך בשיטת הת""ק. והמהר""ם כתב שהתוס' פירשו לסברת הת""ק, אבל לסברת ריב""נ לא יוציא חסרונות כלל].<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>קיא.  והרשב""א הביא פירוש הראב""ד שטעמו של ר' יהודה במדה מרובה, מפני שכשאדם מודד כל כך אינו מדקדק במדה, פעמים מוחק פעמים אינו מוחק כל כך מפני שהמלאכה מרובה. והברייתא שאומרת שבימות הגשמים מתנפחות היא לשיטת רבנן. </span>"	"ב""מ מ. ותוס'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קעג. כיצד ניתן לבאר שת""ק שאמר יוציא לו שתות ליין ור' יהודה שאמר חומש אינם חולקים? "	"במקומו של ת""ק היו טחים את חביותיהם מבפנים בשעוה ולא היתה בולעת הרבה ובמקומו של ר' יהודה היו טחים את חביותיהם מבפנים בזפת ובלעו יותר. ואיבעית אימא האדמה שהיו עושים ממנה את החביות במקומו של ר' יהודה היתה בולעת יותר מהאדמה במקומו של ת""ק."	"ב""מ מ."		
